מבצע!

סיפור על במה

49.0 39.0

סיפור מחורז על משטח כותנה שהיה ל"במה" ולסיפור.

כשילדים רואים במה, לא קשה לנחש שינסו לעלות עליה. כאשר הילדים נעצרים לרגלי ה"במה" שמצאו, אנחנו כבר יודעים שאין להם סיכוי להצליח לעלות עליה, אבל הם לא יודעים. מה יעשו הילדים? כל אחד ילמד את השיעור שלו בדרכו המיוחדת. מה תעשה הגננת? גם היא תלמד. כל שאיפה, מעשה או תגובה של ילד מלמדת אותה ואותנו על אישיותו. הגננת לא תיכננה ולא צפתה את המפגש עם ה"במה", היא רק קבעה את מסגרת הזמן והמקום, את התוכן הכתיבו הילדים. זו בעיניי מהות החינוך

המלאי אזל

תיאור

"נפתח סיפורנו בסוף העונה, ביום בו טילנו לשדה הכותנה" קבוצת הפעוטים המוכרת מן הספר מעשה במסמרים, שגדלה מעט, חוזרת עם סיפור נוסף. הפעם הטיול הוא לשדה כותנה שבו ניצב משטח ענק הנראה לילדים מרחוק כבמה. "הבטנו סביבנו לכל הצדדים, גננת אחת ושמונה ילדים, ויוני הצביע רחוק על דבר מה, צעקנו ביחד: 'במה! זאת במה!" כל שמונת הילדים בסיפור נרגשים למראה ה"במה" שיוני גילה, ורצים לעברה, אך כל ילד מדמיין דבר אחר שיעשה עליה. "נמרוד יעמוד, דקלה תהיה כלה, טלי תתעמל, עומר ועופר יוכלו להשתולל, מירה תהיה רקדנית, שרית כמובן שחקנית, ורק יוני עוד לא החליט." כאשר הם מתקרבים ל"במה" הם מגלים שהיא גבוה מאד, ואין דרך פשוטה לעלות עלייה. אנחנו והגננת, הצופים מן הצד, יודעים שהם נידונו להיכשל. כל ילד מנסה לטפס בדרך אחרת, וכל ילד מגיב אחרת כאשר הוא נכשל. ורק יוני שעוד לא החליט מה הוא רוצה להיות, ואיך לעלות, מתבונן בכולם ומקשיב, ולבסוף קם בנחת ואומר מילה אחת: "סולם". קבוצת הילדים חוזרת לגנון, ומחר הם ישובו לשדה עם סולם, ויגשימו את חלומותיהם על ה"במה"… "ומה תעשה הגננת מרים? גם היא תטפס לבמה בסולם, נשב מסביבה ובשקט נשמע, את מה ששמעתם, 'סיפור על במה."

איורים
גידי קייך. בהפרש של 20 שנה אייר גידי שוב את אותם ילדים ממעשה במסמרים. אז ביד, ועכשיו במחשב. איורים צבעוניים, שובבים המחיים מאוד את הספור.

הסיפור של הסיפור
"סיפור על במה" הוא אח ספרותי למעשה במסמרים שראה אור כ 20 שנה לפניו. שני סיפורי הטיול החלו להיכתב באותה תקופה, כאשר עבדתי כמחנכת פעוטות בקיבוץ נווה איתן, האחרון נכתב בתהליך שארך כ- 25 שנה.

נושאים מתאימים
טיול. מה אהיה כשאגדל. כשלון כחלק מלמידה. למידה כתהליך.

פעילויות אפשריות
שיחה מקדימה לסיפור – מה אני רוצה לעשות על במה? הצגה. דיון – מה מלמד אותנו יוני בסיפור? מה מלמדת אותנו הגננת?

למחשבה…
כשילדים רואים במה, לא קשה לנחש שינסו לעלות עליה. כאשר הילדים נעצרים לרגלי ה"במה" שמצאו, אנחנו כבר יודעים שאין להם סיכוי להצליח לעלות עליה, אבל הם לא יודעים. מה יעשו הילדים? כל אחד ילמד את השיעור שלו בדרכו המיוחדת. מה תעשה הגננת? גם היא תלמד. כל שאיפה, מעשה או תגובה של ילד מלמדת אותה ואותנו על אישיותו. הגננת לא תיכננה ולא צפתה את המפגש עם ה"במה", היא רק קבעה את מסגרת הזמן והמקום, את התוכן הכתיבו הילדים. זו בעיניי מהות החינוך, ומהות ספרות הילדים, כחלק ממנו. במהלך הסיפור, הגננת כאילו לא נמצאת שם, היא לא בטקסט, ולא באיורים, מלבד בהתחלה ובסוף של הסיפור, אבל נוכחותה מוחשת היטב. (כך גם ב-מעשה במסמרים) הגננת לא אומרת לילדים: 'זה לא בתוכנית הטיול', 'זו בכלל לא במה', 'היא גבוהה מדי', 'אתם לא תצליחו לעלות', 'זה מסוכן'. היא לא מרימה אותם למעלה, היא לא מציעה להם פתרונות, היא לא מונעת מהם לנסות ולהיכשל. היא כן נוכחת והילדים יודעים זאת. היא מגשימה הלכה למעשה: "חנוך לנער על פי דרכו", ולא 'על פי דרכי'. הסיכום הסיפורי שהגננת עושה למחרת על הבמה, נותן חיזוק נוסף לכל מה שנלמד יום קודם. בבחינת: "נעשה ונשמע". בסיפור על במה כולם לומדים: הגננת בדרכה, כל אחד מהילדים בדרכו, והקוראים כל אחד מהם לוקח מן הסיפור הזה משהו אחר.

מובאות
"כל העולם במה" שיקספיר. הילדים עדיין לא שמעו זאת, אבל הם כאילו יודעים זאת, ורוצים לקחת חלק בחיים האמיתיים, לעלות על הבמה של העולם. "מכל מלמדי השכלתי, ומתלמידי יותר מכולם"

מן הביקורות
"בספר הצנוע הזה אומרת שניר: החלום לא יוכל להתגשם ללא המעשה. אך זה נכון גם להפך, המעשה לא יוכל להתרחש ללא החלום העומד ביסודו. ומשום כך ראוי כי על במת העולם יהיה מקום לכולם. לילדים ה'לא שימושיים', לחולמים אשר לעיתים הם תלויים באנשים אחרים, ליזמים הפעילים ולאלה שבזכות מסירותם יכולים להתגשם כל החלומות." (אורנה שיפרן "באופן טבעי")

"הספר הזה עוסק במה שקורה לפני שעולים, הלכה למעשה, על הבמה… כך, בין לבין, מסתתרת בתוך הסיפור גם אמירה כללית יותר בכל הקשור לעולמם של ילדים: מחכה להם דרמה בכל מקום, ואם נדע לתת לה להתרחש, כפי שעשתה הגננת מרים הצנועה, ירוויחו כולם." (יעל דר "הארץ" ) *מתוך מאמר על סיפור על במה בספרה של המבקרת "עוד סיפור אחד ודי"

"הסיפור הזה מזכיר לי את עבודתי כגננת, לפני שנים, ואני בהחלט יכולה להיזכר בנוסטלגיה באותה תקופה… הסיפור מעורר נוסטלגיות לא רק לי, אלא ודאי גם להורים ולדור הסבאים. אהבתי את האיורים, שגם הם הזכירו לי מעט את אלה של בוא אלי פרפר נחמד שכתבה פניה ברגשטיין ואיירה אילזה קנטור – פשוטים, ברורים ובלי התחכמות… מומלץ בחום!" (חסידה פעיל "צפון העיר")

מידע נוסף

מידות 23 x 23 x 1 cm
מספר עמודים

נמענים

פרסום ראשון

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “סיפור על במה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *