למה כל לילה אני עייפה – כריכה קשה

68.00 48.00

ספור מחורז. מסכם את היום ומעשיר את השפה.

השאלה: “למה כל לילה אני עייפה” מפתיעה אותנו בראשוניותה, אנחנו הגדולים כבר לא שואלים אותה. היא מצחיקה אותנו, אנחנו מספרים אותה לחברים וצוחקים. לעיתים משיבים בהסבר מדעי, ובסופו, לא פעם מקבלים את השאלה בחזרה: ‘אבל למה כל לילה אני עייפה?’ מדוע? כי ענינו על מה שסברנו שהילדה שאלה, ולא נעצרנו לברר מה מטריד אותה באמת. אמא שבסיפור, מצפה לשאלה של ילדתה, היא כאילו מזמינה אותה. כי היא מבינה שתהליך למידה מתחיל משאלה של ילד.

במלאי

ילדה שואלת את אמא לפני השינה: “למה כל לילה אני עייפה?” אמא מנשקת ותוך כדי ליטוף משיבה: “הידיים התעייפו כי כל היום בנו, נגעו, לקחו, נתנו, פרקו, בדקו, ניסו, פתחו, סגרו, חיפשו, ציירו ודפדפו, הצביעו, נפנפו, לכן כה התעייפו.” ואז מונה את הפעולות הרבות של הרגליים, הפה, האוזניים, והעיניים. ומסיימת: “הידיים, הרגליים, אף ופה כבר ישנים. האוזניים, העיניים, אחרונים האישונים, ומחר השכם בבוקר, הם יקומו ראשונים.” ונפרדת: “לילה טוב בת מתוקה.’ ‘אמא!’ ‘מה’ ‘עוד נשיקה.”

איורים
תמר נהיר-ינאי. איוריו מלאי פרטים, תנועה והומור. מספרים עוד סיפורים משלהם.

הסיפור של הסיפור
“למה כל לילה אני עייפה” שאלה ים, את אמה. ואמא אחיעד סיפרה לה את הגרסה הראשונה של הסיפור הזה. ואני סבתה השלמתי את המלאכה.

נושאים מתאימים
לילה. עייפות. שינה. פרידה. חלקי הגוף ופעולותיהם. מגע.
פעילויות אפשריות
לנסות להשיב על שאלת הילדה לפני קריאת את הסיפור. להתנסות, לשחק, לבנות, ליצור, עם פעלי הסיפור ועם פעלים נוספים. (עבור ילדים שפה היא עוד חומר להתנסות, כמו; מים, אדמה, צבע.) ביצוע של הפעולות עם האברים השונים. לימוד אברי הגוף. והפעלים המתאימים. משחק ערבוב הפעלים ומיון.
למחשבה…
השאלה: “למה כל לילה אני עייפה” מפתיעה אותנו בראשוניותה, אנחנו הגדולים כבר לא שואלים אותה. היא מצחיקה אותנו, אנחנו מספרים אותה לחברים וצוחקים. לעיתים משיבים בהסבר מדעי, ובסופו, לא פעם מקבלים את השאלה בחזרה: ‘אבל למה כל לילה אני עייפה?’ מדוע? כי ענינו על מה שסברנו שהילדה שאלה, ולא נעצרנו לברר מה מטריד אותה באמת. אמא שבסיפור, מצפה לשאלה של ילדתה, היא כאילו מזמינה אותה. כי היא מבינה שתהליך למידה מתחיל משאלה של ילד. שהוראה מתחילה מהקשבה. הילדה שואלת בגוף ראשון, על עצמה, היא שואלת על הגוף שלה, ואמא משיבה לה באותה שפה. “אמא נשקה לי ברוך וליטפה” הליטוף והנשיקה שייכים לשפת המגע, שהיא השפה הראשונה בה מתקשר מבוגר אל ילד, ובהמשך החיים זו גם השפה שאיתה מבטאים את שיא הקשר בין שני אנשים בוגרים. באמצעות מגע, הקשבה, ושפה עשירה, אמא בונה בילדתה את הפתיחות והיכולת לקיים קשרים איכותיים ומשמעותיים בהמשך חייה. הסיפור נפתח בנשיקה ונסגר בנשיקה. השיעור של אמא מתחיל בהבעת אהבה, כי תכליתו להשיג אהבה. אמא מבינה שאהבה היא לב ליבו של תהליך הלמידה. האם מתחברת לתחושות הגוף, לרגשות הנפש, לניסיון החיים של ילדתה. עם הסיפור היא מעלה אותה ממדרגת ההתנסות, למדרגת ההמללה, נותנת שמות לפעולותיה. הופכת את חוויותיה הראשונית למילים, ואת רצף היום שלה לסיפור. מהלך ידי האם על גוף ביתה, עם קולה המתנגן ורגשותיה, הם מעין עיסוי גוף-נפש-רוח החוזר מדי לילה. החזרה, הנגיעה, הנגינה מהווים מסגרת מוכרת לסיום היום ותחילת הלילה, כשיר ערש.
מובאות
ים בת שלוש וחצי: “מי שמרביץ זה בגלל שלא לימדו אותו ללטף.” “מי שנושך זה בגלל שלא לימדו אותו לנשק.”

מן הביקורות
“הילדים ייהנו לחפש ולחבר בין פעולות האיברים לדמויות שבאיורים וכך גם יעשירו את אוצר המילים.” (עיתון העיר) “סיפור מקסים, מלא רוך ואהבה וציורי צבע נפלאים. מתאים לגיל הרך ובהזדמנות זו מעשיר את השפה.” (חסידה פעיל – צפון העיר ת”א) “כמעט כל הורה וילד שצברו כמה שעות קריאה נתקלו מן הסתם בשמה של הסופרת מיריק שניר… באתר שלה ברשת, הידידותי להפליא למשתמש ניתן למצוא את הפרטים המלאים… / מבלי משים מקבלים הילדים – ובאותה הזדמנות גם ההורים – העשרה בעניין הפעלים שבהם אנחנו משתמשים בשפת יום יום… אפשר ורצוי לקרוא את הספר לילדים ריחניים, לאחר המקלחת ולקראת ההליכה לישון. איוריו של נתן הלפרן נחמדים ומאירים את הפעלים הרבים בהומור חביב.” (אראלה פינקוס – ערים רשל”צ)

 

מידות 23 × 23 × 1 cm
מספר עמודים

20

נמענים

גיל 3-9

פרסום ראשון

הקיבוץ המאוחד , 2002

במלאי