ילדה שואלת את אמא לפני השינה: “למה כל לילה אני עייפה?” אמא מנשקת ותוך כדי ליטוף משיבה: “הידיים התעייפו כי כל היום בנו, נגעו, לקחו, נתנו, פרקו, בדקו, ניסו, פתחו, סגרו, חיפשו, ציירו ודפדפו, הצביעו, נפנפו, לכן כה התעייפו.” ואז מונה את הפעולות הרבות של הרגליים, הפה, האוזניים, והעיניים. ומסיימת: “הידיים, הרגליים, אף ופה כבר ישנים. האוזניים, העיניים, אחרונים האישונים, ומחר השכם בבוקר, הם יקומו ראשונים.” ונפרדת: “לילה טוב בת מתוקה.’ ‘אמא!’ ‘מה’ ‘עוד נשיקה.”

איורים
תמר נהיר-ינאי. איוריו מלאי פרטים, תנועה והומור. מספרים עוד סיפורים משלהם.

הסיפור של הסיפור
“למה כל לילה אני עייפה” שאלה ים, את אמה. ואמא אחיעד סיפרה לה את הגרסה הראשונה של הסיפור הזה. ואני סבתה השלמתי את המלאכה.

מן הביקורות
“הילדים ייהנו לחפש ולחבר בין פעולות האיברים לדמויות שבאיורים וכך גם יעשירו את אוצר המילים.” (עיתון העיר) “סיפור מקסים, מלא רוך ואהבה וציורי צבע נפלאים. מתאים לגיל הרך ובהזדמנות זו מעשיר את השפה.” (חסידה פעיל – צפון העיר ת”א) “כמעט כל הורה וילד שצברו כמה שעות קריאה נתקלו מן הסתם בשמה של הסופרת מיריק שניר… באתר שלה ברשת, הידידותי להפליא למשתמש ניתן למצוא את הפרטים המלאים… / מבלי משים מקבלים הילדים – ובאותה הזדמנות גם ההורים – העשרה בעניין הפעלים שבהם אנחנו משתמשים בשפת יום יום… אפשר ורצוי לקרוא את הספר לילדים ריחניים, לאחר המקלחת ולקראת ההליכה לישון. איוריו של נתן הלפרן נחמדים ומאירים את הפעלים הרבים בהומור חביב.” (אראלה פינקוס – ערים רשל”צ)