קידום השפה העברית

מיריק שניר – טיפוח עברית מינקות
לעבוד שנת השפה העברית – תשע"א

שר החינוך גדעון סער: "…השליטה בשפת אם תורמת רבות להתפתחותם האישית של התלמידים, ומהווה תשתית הכרחית להגדרת זהותו של האדם, לתפקודו ולהשתייכותו לקהילה."

"המטרות המרכזיות של התוכנית הן: שיפור המיומנויות בשפה בעל פה ובכתב. / טיפוח שפה תקנית. / העלאת המודעות לשפה והעשרתה. / שיפור תרבות הדיבור והדיון. / היכרות עם המורשת הלשונית של התרבות העברית ותולדותיה." (מאתר משרד החינוך.)

עברית
שפת אם ושפת עם

קידום השפה – והגיל הרך

היוזמה של משרד החינוך לקידום השפה העברית, חיונית ומבורכת. לטובת הצלחתה יש להזכיר ולהדגיש ששיא היכולת השפתית היא בגילאי 7-0. לתוכנית מערכתית נכונה לגילאים האלה, המושתתת על יצירה עברית מקורית מובחרת, מלשון המקרא עד ספרות ימינו, תהיה התרומה המשמעותית ביותר לקידום העברית. כתוב: "נפקא מינא לגירסא דינקותא" והמשמעות: יש הבדל משמעותי בין מה שנלמד בגיל הרך לבין מה שנלמד בגיל אחר. אבותינו ידעו זאת והתייחסו לחינוך השפתי בגיל הרך בהתאם.

איזו שפה ילדים שומעים?

שפת אם ילדים רוכשים משמיעה, לא בשיעורים מסודרים ובשיטות שונות ומשתנות. בטרם אנו מפנים זרקור לשפה העברית שבפי הילדים, נשים לב לעברית היוצאת מפינו ונשמעת על ידם. עד כמה היא מגוונת ועשירה. או לחילופין, עד כמה היא עצלה. נודה בכנות שרובנו אומרים: "שימו ת' כובע", "שימו ת' נעלים!" "שימו חולצה", למי יש זמן וראש לחפש את הפועל המיוחד לכל פעולה ולהשתמש בו בשיח היום יומי. הילדים קולטים את העיקרון – ומוצאים דרכים משלהם לחסוך במילים. הגיל הרך אמנם הכי פתוח ומוכשר לקליטת שפה, אך גם הכי רגיש ופגיע בתחום השפה. נתחיל את השינוי משיפור העברית שבפינו!

ייחודה של הספרות לגיל הרך

לספרות הילדים בגיל הרך יש שני נמענים, ילדים והורים. זו הספרות היחידה הנקראת על ידי שניהם בצוותא, אשר על כן יכולה להשפיע בו זמנית על שניהם. ספרות לילדים רכים, במיטבה, היא אמצעי נפלא לטיפוח מיומנויות השפה השונות. היא פונה לגיל הכי מוכשר לשפה, היא משפיעה על איכות ותכני השיח המתפתח בין הורים וילדים, היא הזדמנות יום יומית לחינוך פרטני, הורה מול ילד, ברוח האבות – "על פי דרכו", היא מחבבת את אומנויות השפה על הילד, היא נשמרת בלבו הפתוח כאוצר לחיים.

המידיות והשפה

ידועה הביקורת על התכנים הבעייתיים והאיכויות הלשוניות הירודות במידיות השונות, כמו גם על הנטייה לנצל אותן כשמרטף זול. בשימוש נבון ומבוקר ניתן לנצל את היתרונות הייחודיים של המידיות האלקטרוניות כדי לחשוף ילדים רכים, בתקופה בה נבנים יסודות השפה; לאומנויות השפה ושאר אומנויות במיטבן, ללשון רבת רבדים, לשפה תקנית ועשירה, מתנגנת, מרתקת, אהובה. כך הילדים יגיעו מועשרים ובטוחים בעצמם לפגישה עם הספר, וחוויית הקריאה תהיה מעצימה ורצויה להם.

השפה העברית אינה מטרה לעצמה

עברית כשמה, היא כלי להעברת תכנים, מסורות וערכי חיים, מן העבר לעבר העתיד, עבורנו, בני העם העברי. העברית נועדה להנחיל לנו את היצירות והמסרים שהביעו אבותינו בשפה הזאת. עם זאת, חשוב להדגיש שהנחלה לא נעשית במילים, אלא בדוגמא אישית. על כן, קובע איך נלמד עברית, באותה מידה כמו מה נלמד בה. כדי להדגים אפשר לומר, שכדי להנחיל "חנוך לנער על פי דרכו" ולהשיג את ההבטחה שבאה בהמשכו: "גם כי יזקין לא יסור ממנה.", עלינו להגשימו, בכל שלבי המעשה החינוכי.

מיריק שניר- סיפורים שנשמרים בלב
ספרות עברית