משלוח – מנות סיפור לפורים

כתבה ביידיש: קדיה מולודובסקי

נוסח עברי: מיריק שניר

לסבתא אחת
שרה-שיינה, קשישה,

היו נכדים
ונכדות לה, שישה.

בנות לה שלוש,
ובנים לה שלושה,
ביחד שישה
נכדים לישישה.

בפורים הביאו
משלוח-מנות:
תפוח, אגס
ועוגת-מגדנות.

לחשה הקטנה,
ושמה לאה:

"שכרי מהו?
תני לי מטבע!".

חפשה הישישה
בכיסי שמלתה,

הוציאה
מטבע נחושת,
פרוטה,

חשבה:
"אם אתן לה
יבכו כל השאר.

מוטב, משום כך,
לא לתת שום דבר".

וכבר מיהרה
אגרופה להכניס,
השיבה מטבע נחושת
לכיס.

חשבה שוב:
"לא טוב שבלי כלום,
הם יצאו",

חייכה אל עצמה,
הנכדים לא ראו.

הציתה עצים במטבח,
בגפרור,

אפתה חיש
שישה תופינים
בתנור.

אכלו הקטנים
ואמרו:

"מצוין!
יותר טוב אפילו
מאוזן-המן!

טעים
מדבש ומעוגות,
טעים
מבשר תרנגולות,

מרקיקים
וכיסונים,
ומיין חג
בקנקנים.

אף
למלכה אסתר,
היום,
כדאי פה
תופינים לטעום".

כיון שהזכירו
את שמה המפורש

צלצל פעמון 
והבית רגש:

אסתר המלכה,
עם משלוח-מנות,

מיד נכנסה,
עמוסת מתנות.

אחריה פסעו
חמורים עשרה,

שקים,
חבילות,
איש כמותם לא ראה.

כל טוב
שחמדו הילדים
בליבם,

הביאו
אותם חמורים,
על גבם:

הביאו
דבש וגם עוגות,
הביאו
בשר תרנגולות,

ורקיקים
וכיסונים
וגם יין חג
בקנקנים,

ואף חילקו
רעשנים
מעץ מוכסף,

שאת המן הרע,
ירעישו,
כל הטף.

ואסתר המלכה,
זהרה ככתרה,

היא פנתה לנכדים
בחיוך
ואמרה:

"אתם בעיני חביבים,
לא אסתיר,

לכן, שפע רב
עליכם אעתיר".

שמחה
שרה-שיינה,
בשביל הקטנים

וכאילו
הצעירה,
בעשר שנים.